המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' התחבורה

פסק דין

עניינה של עתירה זו, בהחלטות המשיב - משרד התחבורה, אגף הרכב ושירותי תחזוקה, על פיהן יתאפשר לעותרת - "המכללה הארצית להכשרה מקצועית סחנין בע"מ (להלן: "המכללה הארצית"/ "העותרת"), להעתיק את מכון הרישוי שהיא מנהלת (להלן: "המכון"), ממקומו הנוכחי למקום אחר, בהתקיימם של שני תנאים מצטברים:

הצהרת אקסטרה (להלן: "קבלן המשנה") כי יפעיל את מכון הרישוי לזמן קצוב, עד להעתקת מכון הרישוי למקום אחר ולהפעלתו בפועל על ידי העותרת בלבד.

העתקת המכון לאזור התעשייה של עיריית רהט בלבד.

מכון הרישוי אותו מבקשת העותרת להעתיק ולהפעיל (לאחר חידוש ההרשאה), תפקידו לוודא כי כלי הרכב "ראוי לשימוש".

בעבר מכוני הרישוי הופעלו על ידי המשיב עצמו בשלושה מכונים בארץ, אולם עקב הגידול במספר כלי הרכב שנדרשו המכונים לבדוק, הועבר התפקיד, לגופים פרטיים שהוסמכו לכך. ההסמכה של מכון רישוי נעשית באמצעות כתב הרשאה מפורש שניתן מטעם רשות הרישוי במשרד התחבורה.

העותרת זכתה במכרז מיום 08/01/1998 אשר הקנה לה כתב הרשאה להפעלת מכון למבחני רישוי לכלי רכב.

העובדות בתמצית

העותרת זכתה במכרז מיום 08/01/1998 אשר הקנה לה כתב הרשאה להפעלת מכון למבחני רישוי לכלי רכב בעיר רהט.

מאז קבלת כתב הרשאה כרתה העותרת הסכם להפעלת מכון רישוי עם קבלן המשנה.

המקרקעין, המבנים והציוד שבהם בבעלות קבלן המשנה, כאשר העותרת נתנה לקבלן המשנה רשות לעשות שימוש בכתב הרשאתה כנגד עמלה. לימים נקלעו העותרת וקבלן המשנה לסכסוך עסקי אשר הוכרע בבית המשפט העליון.

בעקבות אותו סכסוך נאלצה העותרת להביא לסיום ההתקשרות עם קבלן המשנה אשר חדל להעמיד את המקרקעין, הציוד וכוח האדם הדרוש להפעלת המכון.

בעקבות כך, פנתה העותרת למשיב בבקשה לאשר לה להעתיק את מכון הרישוי למקום אחר בנפת באר- שבע.

בעקבות החלטת המשיב, אשר התנה הסכמתו בהפעלת המכון הקיים בתקופת המעבר, הוגשה על ידי העותרת עתירה קודמת בה הגיעו הצדדים להסכם שקבע, בין היתר, כי המשיב יערוך שימוע לעותרת וימנע מלצאת במכרז לגבי מכון רישוי בעיר רהט.

החלטות המשיב בעקבות השימועים שנערכו לעותרת אשר קבעו את התנאים המצטברים הנ"ל, עומדות בבסיס העתירה.

במהלך הדיונים בעתירה ובעקבות ניסיון להביא להסכמה בין הצדדים, הציעה העותרת, לטענתה, למשיב להקים את המכון החדש באחד הישובים הסמוכים לרהט, מרחק של 5-7 דקות נסיעה מרהט, אך לטענת העותרת, המשיב סירב לכך.

טענות הצדדים בקצרה

טענות העותרת

העותרת טענה, בין היתר, כי החלטות המשיב ובהן שני התנאים שלעיל שהציב לעותרת נתקבלו בחוסר סבירות, חוסר מידתיות, בחוסר שוויון ובניגוד לכללי הצדק הטבעי. התנאי הראשון הינו הקמת המכון בשטחי העיר רהט בלבד והשני חובתה של העותרת להתקשר עם המכון הקיים עד להקמתו של המכון החלופי.

העותרת שבה על טענותיה שבעתירה הקודמת שהוגשה וכן על טענותיה השונות שהועלו בהתכתבויות בינה ובין המשיב.